הפצה דיגיטלית

הפצה דיגיטלית


במשפט בודד: יוצרות ויוצרים! הגיעו לקהל שלכם בעצמכם ולא דרך מתווכים ושאר גוזרי קופונים,
שמנסים לשכנע אתכם שאתם אבודים בלעדיהם.


 

25אוקטובר

למי יש יותר גדול: טלוויזיה מול אינטרנט

האם הטלוויזיה נחלשת? מתחזקת? ואיך מודדים?

למי יש יותר גדול: טלוויזיה מול אינטרנט

זוהי שאלה שהבלוג הזה סוקר מדי פעם כדי לבדוק מגמות. הפעם, מדובר בסקר גדול במיוחד, שנערך על ידי חברת המחקר TNS ב - 50 מדינות, כולל ישראל והקיף 55,000 איש.

הטלוויזיה עדיין חזקה

באינדונזיה למשל, 90% מהתושבים צופים בטלוויזיה, כמו בישראל של שנות התשעים. רק 6% צופים בוידאו באינטרנט, נתון נמוך מאוד יחסית לעולם.

ובקצה השני?
ישראל!
"רק" 68%. עדיין הרבה מאוד ישראלים צופים בטלוויזיה. פחות מכל המדינות האחרות שנסקרו (הממוצע הוא 88%).

הנתון המענין באמת

כמה צופים בטלוויזיה זה רק חלק מהסיפור.
הסיפור האמיתי הוא כמה צופים במקביל גם בוידאו באינטרנט. האם זה חייב להיות באותה שעה? לא בהכרח, אבל מה שמשנה הוא שבמסגרת יממה נתונה, אנשים צופים במדינות רבות גם בטלוויזיה וגם בוידאו באינטרנט ולפחות חלק מהזמן, הם צופים בו זמנית בשניהם.

בקולומביה למשל, 83% מהתושבים צופים בטלוויזיה, 21% יותר מישראל, אבל במקביל 33% צופים בוידאו באינטרנט, בניגוד ל - 23% בישראל.
במילים אחרות, התופעה המכונה Second Screen תופסת תאוצה במקומות רבים בעולם (חוץ מקולומביה, גם איטליה, טיוואן ומעל כולן רוסיה). על פי הסקר, מדובר ב - 60% מצופי הטלוויזיה.

הבהרה חשובה: מדובר בסוג התוכן ולא במכשיר. 
כלומר - היום כידוע ניתן לצפות בתוכן שמקורו באינטרנט בטלוויזיה ובמקביל ניתן לצפות במחשב בתוכן שמקורו בערוצי טלוויזיה. הסקר אינו מתייחס לעובדה זו, שהופכת טריוויאלית יותר ויותר. מה שמשמעותי באמת הוא מקורו ואופיו של התוכן: אצל יוטיוברים עצמאים או טאלנטים, ערוצים וחברות הפקה מקצועיים.

Posted in הפצה דיגיטלית

24אוקטובר

למה חשוב לתרגם ביוטיוב לשפות נוספות פרט לאנגלית

למה חשוב לתרגם ביוטיוב לשפות נוספות פרט לאנגלית

כשישראלים חושבים על קהל בינלאומי לסרטים או קטעי הוידאו שלהם, הם בדרך כלל חושבים על אנגלית. על פניו, זה נשמע הגיוני: אנגלית היא השפה הרשמית הבלתי רשמית למפגש של שני אנשים שאינם יודעים זה את שפתו של זה ברוב העולם. בנוסף, רוב הישראלים יודעים אנגלית ברמה סבירה ומעלה. לכן, הגיוני שאם נרצה לתקשר עם רוסים, גרמנים וארגנטינאים, ניצור סרט עם תרגום לאנגלית.
עד כאן המחשבה המקובלת.

אז שימו לב לסטטיסטיקה המהממת הבאה (מקור: RealSEO):

  • פחות מ - 27% ממשתמשי יוטיוב מדברים אנגלית כשפה ראשונה.
  • 80% מצופי יוטיוב באים מחוץ לארה"ב. מתוכם, 67% מארצות שאינן דוברות אנגלית כשפה ראשונה (האחרות, המשלימות את ה - 80%, הן אנגליה וקנדה).

אז אם אתם בענין של קהל ישראלי (כמוני למשל), הכל בסדר. אבל אם אתם רוצים לפנות לקהל בינלאומי, זכרו את שאר העולם.
כל מי שעוסק בקולנוע יודע שתרגום כרוך בעבודה רבה והוא יקר. אלא שעבור קטעי וידאו קצרים, מה שלא תהיה מטרתכם (לשווק, להצחיק, להשפיע, לחולל שינוי, לבסס את מעמדכם כבעלי סמכות), הענין לא מסובך מדי ויוטיוב וגם וימאו מציעים כלים נוחים לשילוב כתוביות בסרט.

החשש

כל מי שעוסק בויאדו באינטרנט באופן מקצועי יודע, שיוטיוב מוריד דירוג ובמקרים מסוימים אפילו סוגר ערוץ שלם, אם אותו וידאו מפורסם מספר פעמים תחת מסווה, למשל דרך ערוצים שונים או עם כותרת אחרת.
החדשות הטובות הן, שהדירוג לא יורד במקרה של פרסום הוידאו בשפות שונות.
כלומר: ניתן ליצור וידאו אחד עם ערוצים שפות שונים, אבל אז שכרכם יוצא בהפסדם כי כותרת הוידאו היא באנגלית, מה שמפיל על הדרך חללים שמבחיתנם אנגלית היא מחוץ לתחום.

במקום זאת, תוכלו להעלות את הוידאו עם הכתוביות בספרדית כוידאו נפרד ועם כותרת ותיאור בספדרית. יוטיוב אינו מוריד דירוג על מעשה כזה, למרות שהתוכן נשאר זהה.

אילו שפות

כצפוי, גרמנית, צרפתית וספרדית נמצאות בראש. גם בגלל כמות הדוברים וגם בגלל תרבות דיגיטלית מפותחת. גם קוריאנית ופורטוגזית (ברזליאית) נמצאות במקום גבוה. ניתן למצוא מתרגמים רבים במחירים סבירים עבור כל השפות הנ"ל ,פרט לקוריאנית.

איך עושים את זה

ביוטיוב, הולכים למנהל הסרטונים, בוחרים בהוספת כתוביות, שם ניתן להוסיף כתוביות במקום על ידי הקלדה או על ידי ייבוא קובץ SRT, שמיוצר על ידי תוכנות רבות בחינם ונחשב לסטנדרט העממי של קבצי התרגום. כאן ניתן לקרוא הסבר קצר וממצה ואפשר גם לצפות בוידאו שבהמשך (שהוא אחד הסרטונים המוזרים שראיתי):

בוימאו כמות הפורמטים של קבצי התרגום גדולה מאוד, מה שנוח עבור מי שבא מהתחום המקצועי ויצר תרגום בחברה מתמחה. בניגוד ליוטיוב, אין בוימאו אפשרות ליצור תרגום בתוך הפלטפורמה ועליו להיות מיובא. הקישור הבא מסביר בפירוט רב איך לשלב תרגום בוימאו.
מאחר שמדובר בפונקציה חדשה יחסית בוימאו, שמשולבת בנגן החדש בו הם מתגאים (בצדק), הם גם יצרו סרטון יצירתי לכבוד הענין:

Posted in הפצה דיגיטלית

13אוקטובר

מעלי סרטונים יצטרכו להצהיר אם קבלו על כך תמורה כספית

רגולציה עצמית מפתיעה של אתר Twitch

מעלי סרטונים יצטרכו להצהיר אם קבלו על כך תמורה כספית

סקירת מוצרים וסרטוני הסבר על כל דבר שאפשר להעלות על הדעת, הם ז'אנר מאוד פופולרי. סקירת מצלמות, סקירה והסבר על שיטות טיפוח יופי, שיעורי מוסיקה לאלפיהם, תיקון מכונית, צביעת בית ועוד ועוד, בכל תחום שאפשר להעלות על הדעת.
החברות המסחריות ערות לתופעה הזאת ומציעות לא פעם לאנשים מובילים בתחומם, לסקור מוצר שלהם בתשלום. המצב כיום ביוטיוב למשל הוא, שיוצרי סרטונים כאלה אינם מחוייבים על פי מדיניות האתר להצהיר על כך שקבלו תמורה. יש אמנם הנחיה כזו מטעם הרשות הפדרלית לסחר (FCC), אך יוטיוב עצמם לא אוכפים את המצב.
יוצאי הדופן עושים זאת על דעת עצמם, כמו למשל JuicyStar07, הלוא היא Blair, גורו טיפוח יופי, שמזכירה בטקסט המלווה את הוידאו שקבלה חסות מ - Schick, אם כי היא מציינת שהדעות הן עצמאיות שלה.

החבר'ה הטובים

מי שיוצא דופן בהקשר זה הוא האתר Twitch. מנהלי האתר החליטו על דעת עצמם שמעתה יחייבו מעלי סרטונים להצהיר אם קבלו תמורה כספית על קידום וידאו. אתר Twitch מציד סרטונים בהם שחקני וידאו און ליין מתעדים את עצמם משחקים. כן, זה משעמם כמו שזה נשמע, אבל זהו אחד האתרים המצליחים בעולם, כי זמן השהיה בו מול מסך של נגן אחד הוא מעל ומעבר לממוצע המקובל באתרים בכלל ובאתרי וידאו בפרט. כל כך מצליח, שנמכר לא מזמן במליארד דולר.
מרקו די-פייטרו, סמנכ"ל השיווק, מסביר בפוסט ארוך מה עומד מאחורי מדיניות השקיפות הזו. לדעתו, משתמשים סומכים על יוצרי סרטים ומקבלים את דעתם כנקיה. כדי לשמר מעמד זה, יש לקבע בכללים את האמינות המתמשכת של יוצרי הוידאו.

יש כאלו שחושבים שצריך לתת למשתמשים להחליט לבד. אני מנחש שאותם אנשים הם אינטרסנטיים ושגילוי נאות פוגע להם במכירות.
אלא שאותם אנשים היו מאוד מתרגזים אם יצרני מזון היו מסירים את תאריך התפוגה של המוצרים כי "צריך לתת לציבור להחליט לבד, אנשים הם מספיק חכמים." הם גם היו עומדים אובדי עצות בצומת סואן בו אין רמזורים, רק כי מישהו החליט ש"אנשים יכולים להסדיר לבד את התנועה בהסכמה הדדית."

 את האנלוגיות האלה אגב, אני חייב לד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, חוקרת תקשורת בכירה ומחברת מחקר יישומי על תוכן שיווקי בישראל. במחקר היא קוראת לרגולציה, שלפחות תאסור על תוכן כזה בתוכן חדשותי ובתוכן המופנה לילדים. בשאר המקומות היא מבקשת לסמן אותו באופן ברור.

[אנקדוטה: הבת שלי שיחקה עד לפני כמה דקות במשחק אינטרנט און-ליין ישראלי מפורסם. היה בכל פינה תוכן שיווקי אגרסיבי של מותג מזון ישראלי מוביל. הבת שלי אמרה בתמימות: אבא, אתה חושב שהם (חברת המזון) שלמו על זה?... - וזה עוד אחרי שהסברתי לה מהו תוכן שיווקי. אני מניח שילדים אחרים מודעים לכך עוד פחות, אז קל וחומר מי שנחשפה, ועדיין לא משוכנעת עד הסוף שמנסים למכור לה]

גילוי נאות, אם כבר מדברים: הפקתי וביימתי סרט המסביר מהו תוכן שיווקי. זהו סרט אינטרקטיבי ואפשר לראות אותו ולקרוא עליו כאן באתר.
גילוי נאות 2: הפוסט הזה מבוסס (אם כי הוספתי עליו רבות) על פוסט שפורסם ב - ReelSEO

Posted in הפצה דיגיטלית

07אוקטובר

איך להרוויח כסף מוידאו ביוטיוב

לקראת מאמר מקיף בנושא

איך להרוויח כסף מוידאו ביוטיוב

שלוש הערות מקדימות מאוד חשובות:

  • כן, אפשר לעשות כסף מוידאו ביוטיוב
  • זה לא טריוויאלי וצריך להתייחס לזה ברצינות
  • הפוסט הזה הוא רק הקדמה למאמר ארוך ויסודי שיהיה בקרוב בנושא.

אז ככה

יוטיוב משלמים ליוצרי תוכן, כלומר מי שמעלים וידאו ליוטיוב. קראו כאן הסבר של יוטיוב עצמם.
תנאי סף הוא שהוידאו יהיה שלכם או שתהיינה לכם זכויות מלאות על כל חלקיו, כולל מוסיקה, צילומי עמודים מספרים וכו'. יש עוד מיני הסתיגויות כמו הסכמת מצולמים, אבל זה לא כל כך קשור ליוטיוב ויותר מאפיין טלוויזיה.
אתם צריכים להיות מוטרדים בעיקר ממוסיקה.
הסבר מפורט של יוטיוב על התנאים לכניסה לתכנית השותפים נמצא כאן.

אחרי שהעליתם קצת תוכן (הגדרת הכמות משתנה כל הזמן), תוכלו להגיש בקשה להצטרף לתכנית השותפים של יוטיוב.
זה אומר שמכל פרסומת שמוצגת בסרטון שלכם או לצידו וקשורה אליו, תרוויחו 55% (נכון לעכשיו).

האם מכל תצוגת פרסומת מרוויחים?
לא בדיוק.
באינטרנט נהוג לשלם סכום קבוע עבור כל אלף חשיפות של פרסומת (CPM). כל מה שנופל באמצע לא נחשב. תופתע אולי אם עוד לא ניסיתם, אבל לא קל להגיע לאלף, קל וחומר למליון.
יתר על כן, אם המשתמש הפעיל חוסם פרסומות או שהפרסומת לא עלתה בנייד, הצפיה לא נחשפת כחשיפה לפרסומת.


לא קל אבל אפשרי
אם מעלים תוכן בקצב קבוע, מתישהו הנוכחות שלכם הופכת מורגשת. מומלץ לפיכך לבחור נושא, כל נושא, העיקר שיהיה לכם מה לומר עליו באופן שוטף ומתחדש, ולהתחיל להציף אותו לעולם.
כדאי מאוד שזה יהיה באנגלית. אגב, אין מה לחשוש ממבטא ישראלי: היו-טיובר הכי מצליח נכון לשעת כתיבת שורות אלה הוא בחור שוודי עם מבטא בולט, הלוא הוא PewDiePie.

כמה

הערכות מדברות על כך ש- PewDiePie למשל מרוויח כ - 60,000$ כל חודש. זהו סכום גבוה מאוד ויש לזכור שהוא מקבל עשרות מליוני צפיות, כי הצפיות מצטברות גם עבור וידאו ישנים יותר שהעלה (נכון גם עבורכם. נתון מעודד).
האתר SocialBlade עורך סקירות קבועות כאלה ומדרג את המרוויחים הגדולים.

עוד? במאמר בקרוב... שיכלול גם פרקטיקות מעשיות, עדויות, יתרונות וחסרונות.

Posted in הפצה דיגיטלית

28ספטמבר

הצפיה הממוצעת היומית בנטפליקס עברה את 90 הדקות

ורק אצלנו עוד נצמדים לטלוויזיה המסורתית המטופשת

הצפיה הממוצעת היומית בנטפליקס עברה את 90 הדקות

הנתון הזה לא פחות ממדהים: בעוד שבישראל, אזרחים שטוענים שהם לא פראיירים נלחמים כדי לשלם יותר מ - 200 ש"ח לחודש לספק שמצפצפף עליהם ומעמיס עליהם טונות של ערוצים שאין בהם צורך + וי.או.די מסורבל מבחינה חוויתית, בארה"ב מליוני צופים כבר עברו לנטפליקס ב - 8-12 דולר לחודש.

ולא עברו אליו כאל מקום אנין לצפות בו בסרט פה, סרט שם אלא ממש אמצו אותו כטלוויזיה: 93 דקות צפיה בממוצע כל יום!
הי, זה כבר מתקרב לתואר המכובד "בטטה" המיוחס לצופים כבדים.

ולא זו אף זו: נפח הסטרימינג המוזרם מנטפליקס עלה ב - 350% תוך עשרה רבעונים (שנתיים וחצי).
המחקר, מבית The Diffusion Group, מדבר על עליה מטורפת בכמות השעות בנטפליקס מזרים בכל רבעון, שמגיעה ל - 5.1 מליארד שעות ברבעון השני של 2014.

מדובר בעליה משמעותית של הפופולריות של נטפליקס ויותר מזה, מסמל את המעבר הפסיכולוגי שאנשים עשו מלראות באינטרנט מדיום משני לטלוויזיה למדיום משמעותי מתחרה.

נשגב מבינתי מדוע ישראל, שמתגאה כל כך באימוץ טכנולוגיות דיגיטליות, מפגרת כל כך אחרי המגמה הזו. אין זאת כי השיטה הריכוזית, המאפיינת את המשק הישראלי, חוסמת כל ניסיון להביא לכאן את מהפכת הצפיה באינטרנט.
בעצם לא נשגב, אני יודע בדיוק איך זה נעשה: יש לי גם עדויות על כך ממקור אישי, אבל אסתום כרגע את הפה, כדי לא לסבך אף אחד.

Posted in הפצה דיגיטלית

22ספטמבר

ישראלים יקרים, אתם פשוט פראיירים

מצטער על הבוטות, אבל זה צועק

ישראלים יקרים, אתם פשוט פראיירים

כתבה חריפה בגלובס מדווחת על זוועות שירות הלקוחות של הוט, שמעולם לא היה מהטובים שבשוק.
סיפורי אימה על המתנות ארוכות, העברה מנציג לנציג, חיובים שגויים, הזויים ומוגזמים (למשל, על ממיר דיגיטלי מלפני 20 שנה, כשעוד לא היו ממירים דיגיטליים בכלל).


שפל חסר תקדים

כך רושמת הכותרת של הכתבה. מאות תגובות בתוך אתר העיתון ובפייסבוק. אנשים מספרים על תלאותיהם.

נו, ומה?
כולם רוצים להתנתק כדי לעבור ל  - yes...
שיהיה לכם לבריאות, חברים.

די, תתנתקו כבר

בארה"ב תופסת לאט לאט תאוצה תנועה חליפית שמכונה Cord Cutters.
הם לא מכלים את זמנם במעבר מספק אחד לאחר, כי הזבל תמיד נשאר אותו זבל.
ולא, אני לא מדבר רק על שירות לקוחות, אלא על האשליה ששירות כזה מספק:
תמורת מנוי חודשי לא זול בכלל, מקבלים לכאורה היצע עצום של תכניות.

האמנם?

בואו נבדוק את ההיצע האדיר לכאורה זה. הוא מורכב מ:
1) שפע של שידורים חוזרים.
2) המוני ערוצי חינם שאיש לא צופה בהם, אבל תורמים לתחושת השפע המדומה.
3) מעט ערוצים שרבים צופים בהם (לא רק ערוצי עידן, אני מודה).

בואו נדבר על סעיף 3

"מעט ערוצים שרבים צופים בהם."
כלומר, בעצם, אם תבדקו כמה אתם באמת צופים, מבחינת מגוון הערוצים והתכניות, תגיעו בדרך כלל לכמות קטנה ולמבחר מצומצם.
מסקנה: עבור כל תכנית בודדת, אתם בעצם משלמים הרבה מאוד.
בארה"ב כבר התחולל שינוי משמעותי בחודש מרץ 2014, כאשר לראשונה, כמות המתנתקים עלתה על כמות המצטרפים החדשים (שמייצגים את הגידול הטבעי באוכלוסיה ולא את הפופולריות הגוברת של השירות).

אלטרנטיבות

אני מודה, בישראל אין ממש אלטרנטיבות טובות.
יש את האתר שלי. יש בו סרטים איכותיים שלא תמיד מתאימים למי שרוצה רק לנקות את הראש.
יש את וואלה VOD, שמציע מגוון גדל והולך.

אין לנו נטפליקס בישראל.
אל תחשבו, היו רבים שניסו להקים אותו. גם אני ניסיתי.
אלא שהכבלים והלווין מטילים את אימתם על הספקים של התכנים. אלה חוששים מקלקול יחסים עם ענקי הכבלים והלווין, שנשלטים על ידי בעלי עסקים אדירים ואז ספקי התוכן פשוט מסרבים לשתף פעולה עם מיזמי VOD שרוצים להביא את הבשורה הזולה והזמינה לצרכן הישראלי.

כל מחאה מתחילה מאיפשהו

תמיד מחאת צרכנים מתחילה באי נוחות. כאשר אנשים החליטו לא לקנות קוטג', הרגלי התזונה של בתים רבים בישראל נפגעו. רבים קיטרו ולא שמרו על סולידריות עם המחאה.
אבל המציאות מוכיחה שאי נוחות לזמן קצר, משתלמת לטווח ארוך.

נכון, אני בעל ענין. אז מה, לפעמים גם בעל ענין צודקים.

Posted in הפצה דיגיטלית

19ספטמבר

כשמוחמד התחיל להניח תפילין

נס פך השמן בימינו אנו

כשמוחמד התחיל להניח תפילין

פייסבוק היא פלטפורמה ארורה: לא רק שהיא מפקיעה את הפרטיות, הנכס האחרון שנותר לאדם המודרני ולא רק שאנחנו מוסרים לה את הדבר היקר הזה באופן וולונטרי (ואין אפילו את מי להאשים), היא גם תוקעת את מי שמנסה בכל זאת להרוויח מהפופולריות לה:
אני מפעיל כידוע אתר VOD של סרטים בתשלום וכמו כל העדר, גם אני מנסה לקדם אותו בפייסבוק באמצעות עמוד.


המלכוד

המלכוד שפייסבוק מציגה הוא כפול:
* אם תנסה לקדם כיום עמוד מסחרי דרך תחומי ענין, אנשים שאתה מכיר וכו', אז פייסבוק תעשה הכל כדי להכשיל אותך, על מנת שתרכוש את קידום העמוד בתשלום.
* אם החלטת בכל זאת לשלם, פייסבוק תשדך לך קהל לא רלוונטי.

דוגמה

קודם כל, יש המוני דוגמאות. זה לא תיאורטי ולא חד פעמי, אלא מתרחש יום יום. אציג אחת קטנה:
לקראת ראש השנה והימים הנוראים, אני מנסה לקדם בפייסבוק סרטים מהפלטפורמה שעוסקים בחגים ישירות או עוסקים בחשבון נפש או במלחמת יום כיפור.
כזה הוא למשל סרטו המצוין של אלירן מלכא 71 מטר מרובע. זכרונות ילדות של צעיר שבית הוריו עומד להיהרס על ידי דחפור. רגע לפני ההריסה, הוא נכנס פנימה, להיפרד מזכרונות הילדות שלו, שהם לב הסרט. אני מאוד אוהב את הסרט. יש בו שילוב מדויק של הומור ועצב.

אז העליתי פוסט עם טריילר של הסרט וציינתי בטקסט במפורש שהוא לקראת הימים הנוראים, ימי חשבון נפש וכו'.

קבלתי שני לייקים: האחד ממוחמד ועוד אחד בערבית, שאני משוכנע משום מה שאינו יהודי, או במילים אחרות, הסרט לא נוגע לו תרבותית, דתית או בכל דרך אחרת (אולי למסר האנושי הכללי שלו, אבל את זה אי אפשר להבין מהפוסט).
כן, אני כבר עונה לכל החכמולוגים: ניסיתי למקד ככל יכולתי את הקהל. לא יכולתי לבחור בחובשי כיפה כי אין פילוח כזה, אבל בהחלט ניסיתי להיות מדויק.
משהו מסריח פה, חברים. הרי אני משלם על כל קליק.

זהו, סיימתי להרצות את טענותיי.

פייסבוק מתבקשת להגיש כתב הגנה, אם כי ברור שאיש לא יטרח לעשות זאת ואנשים כמוני ימשיכו לשלם לה על קידום לא רלוונטי, רק כי אין ברירה.

Posted in הפצה דיגיטלית

15ספטמבר

הסיפור שלא יאומן על נטפליקס, פייסבוק ואני

אמיתי לגמרי

הסיפור שלא יאומן על נטפליקס, פייסבוק ואני

יום אחד, בעודי מהלך לתומי במשעולי טוויטר, ממולל פרחים ומהורהר, נתקלתי בהפניה לכתבה מניו יורק טיימס. הכתבה הקצרה ספרה על כך שאתר האינטרנט האדיר, שכבר הפך מזמן לחזק יותר מתחנות ורשתות טלוויזיה, ביניהן אפילו HBO, מתענין לאחרונה בסרטי תעודה. 
נטפליקס, שעד היום התנהל על פי אמות מידה מסחריות נוקשות, פתאום מגלה ענין בסרטים שנחשבים כבדים ומשעממים, כאשר אף רגולטור אינו נושף בעורפו ומכריח אותו לקנות אותם!
מוזר.
דווחתי על המוטציה בפייסבוק והמשכתי הלאה. אבל זו רק התחלת הסיפור...


מבחינתי, זו היתה הוכחה נוספת לכך שהז'אנר הדוקומנטרי אינו רק עונש, כפי שהוא נתפס על ידי ערוצי טלוויזיה בישראל, אלא יש לו אפילו צידוק מסחרי. 

השאר? היסטוריה. בעצם היסטריה

 עשרות לייקים עיטרו את הסטטוס הדהוי שלי. בעקבותיהם הגיעו מיילים וטלפונים מאנשים שלא פגשתי שנים רבות, את חלקם אני גם לא מכיר.
מתברר שאף אחד לא נכנס לקישור (טוב זה ברור) ואיכשהו, כנראה בגלל משהו בניסוח, פלוס מוניטין מסוים שאולי צברתי, הביא אנשים לחשוב שאני נציג מטעם נטפליקס ואני מחפש סרטים עבורם.

בחיי שלא התכוונתי לזה, ולא רק בגלל שבדרך כלל אינני איש של פוזות אלא גם מסיבה מעשית: ההתמודדות עם שלל הפונים היתה מעייפת ומעיקה.

מה קרה

טוב, העובדה שאנשים חשבו שאני נציג של נטפליקס, זה עוד בקטנה. מה שבאמת הדהים אותי הוא תגובתם אחרי שהסברתי להם (מתוך ידע מוקדם שהיה לי), שהם צריכים לשלם על תהליך הסינון. אחר כך הסברתי להם שנטפליקס משלם דמי רשיון כמו ערוץ טלוויזיה אבל משהו נמוך מאוד, שעשוי להיות פחות מ - 1000$ לשנתיים (יש סרטי תעודה שמקבלים גם כפול מזה, אבל לא יותר למיטב ידיעתי).
במשך התקופה הזו נטפליקס יכול להציע את הסרט לכל דורש ואינו חייב לספק דין וחשבון ובוודאי שלא תמלוגים ליוצר/ת.

אגב, אם אתם בכל זאת רוצים ללכת בנתיב הזה, שקלו לפנות ל - distribber. נראה שיש להם המודל ההגון ביותר: לא התקבלת לנטפליקס, לא שלמת, או יותר נכון - שלמת מעט.
רק חשבו על כמה זמן ייקח לכם להחזיר את ההשקעה בתהליך הקבלה! מה קורה לכם, אנשים? אתם כנראה אלו שעומדים בתור למסעדה או חנות של אפל אחרי השקה או מתחננים להזמנה לאפליקציה או מסיבה. טוב, כנראה שאני לא מבין משהו.

netflix-hastings-hbo-revenueמנכ"ל נטפליקס מתגאה בהכנסות

פרשנות

אז מה היה לנו כאן בעצם? יוצרות ויוצרים מעדיפים סכום בטוח, גם אם נמוך, מאשר שותפות בהכנסות.
אני מסיק מזה שיוצרים בעצמם אינם מאמינים בסרטים שלהם. זו מסקנה עצובה וגם די מפתיעה, בהינתן האופן האסרטיבי שבו יוצרות ויוצרים מגינים בדרך כלל על הסרט שלהם ומתגאים בקבלתו האוהדת על ידי קהל. 
אני יודע, יש שיגידו שעצם קבלתך לנטפליקס מקדמת את הסרט שלך, אבל זה עשוי להיות ההפך המוחלט: בנטפליקס אתם זנב לאריות ויכולים להיעלם באבק שמשאירים לכם הסרטים הפופולריים.

קדימה, יוצרות, יוצרים. אתם, שמחשיבים את עצמכם אנשים ביקורתיים, במקרים רבים אנטי ממסדיים, מתנהגים כמו אחרוני הקרנפים. יאללה, תתעשתו ותתחילו לחשוב לבד.

Posted in הפצה דיגיטלית

15ספטמבר

איך לא להפסיד במשפט תביעות יוצרים כמו סם שפיגל

סיפור מצער שיכול להימנע בקלות

איך לא להפסיד במשפט תביעות יוצרים כמו סם שפיגל

עו"ד קרן מרץ מספרת בכתבה ב - ynet על הפסד בבית המשפט לבית הספר סם שפיגל, בתביעה שהגיש נגדה צלם סטילס. מתברר שבית הספר שילב תמונה של יהודה עמיחי באתר בית הספר מבלי לקבל אישור מהצלם או לשלם לו תמלוגים.
קודם כל, הסיפור עצמו מענין ומאפשר להבהיר את הבלבול הכרוך בזכויות יוצרים.
שנית, אני מציג כאן פתרונות מעשיים לשימוש חוקי וחפשי לא רק בתמונות, אלא גם בוידאו (!).


מה קרה

סם שפיגל שילב תמונה של יהודה עמיחי, שצילם דן פורגס, באתר בית הספר. הצלם גילה את התמונה והגיש תביעה על סך 20,000 ש"ח נגד העמותה המנהלת את בית הספר. בית הספר טען להגנתו כי מעט מאוד אנשים נכנסו לעמוד, כי התמונה היתה קטנה ולא תפסה את מרביתו של העמוד מבחינת התוכן, כי הדבר לא נעשה למטרות רווח אלא שירות לציבור וכי לא נגרם נזק לצלם.
אני חושב שעל פניו, הטיעונים נשמעים הגיוניים למדי.
אולם מתברר שהחוק בישראל קובע כי הנפגע שזכויותיו נפגעו אינו צריך להוכיח שנגרם לו נזק. עצם הפרת הזכויות מזכה אותו בפיצוי. שיקול הדעת של השופט/ת (במקרה הזה - רשמת, שמעמדה כשל שופטת) הוא לגבי גבוה הסכום.
 הסכום שנפסק היה 4000 ש"ח ועוד 2000 ש"ח שכר טרחת עורך הדין. 
הסכום פחות מענין. מה שיותר משמעותי הוא להבהיר את המותר והאסור.
על פי התגובות לכתבה, אנשים לא מבינים היכן הבעיה. חלקם התרעמו על הצלם רודף הבצע (בעיניהם), חלקם כעסו על כך שלא הכיר תודה לסם שפיגל שבצעו עבורו פרסומת חינם, ועוד ועוד.

מה אומר החוק

יצירה מוגנת בזכויות יוצרים, אלא אם נכתב אחרת
לא, לא צריך לציין שכל הזכויות שמורות, לא צריך להוסיף את האות C עם עיגול, לא צריך לרשום אצל רשם זכויות או כל רגולטור אחר שהיצירה שלכם. היא של היוצר/ת כזכות טבעית.
רק ציון מפורש כמו Creative Commons יכול לאפשר שימוש בה בתנאים מגבילים, כמו מתן קרדיט, אי מיסחור ואיסור מכירתה לאנשים אחרים. ויש גם יצירות שהן נחלת הציבור באופן מוחלט (Public Domain), אבל זה נדיר יותר.

לא כל מה שבגוגל ניתן לשימוש באתר שלכם
נכון, זה ממש מבלבל. אם התמונה בגוגל חפשית, למה שאסור יהיה לשלב אותה באתר שלכם? במבט ראשון, זה מנוגד לאינטואיציה, אבל כשחושבים על זה טיפה, זה לא: היוצר קובע היכן ניתן להציג את היצירה שלו, גם בחינם. מותר להשית תנאים על מה שבחינם. חשבו על מתנה שהורים נותנים, החל מכסף לארטיק ועד מימון לדירה: מותר להציב תנאים לקבלתה.

פרסום חינם ליוצר אינו פוטר מקבלת אישור
זהו בכלל נימוק מקומם ומתנשא: גופים כמו תחנות רדיו וטלוויזיה משתמשים ברייטינג הגבוה שלהם כדי להצדיק שימוש בחינם, בתואנה שהם בכלל עושים טובה ליוצר/ת.
כיום החוק נגדם, אולם גם אני נתקל בלי סוף בדרישה לספק חומרים חינם תמורת קרדיט או בהגעה לאולפן לראיון תמורת תהילת הרגע. ענפים שלמים מתפרנסים מהדימוי השגוי כאילו מגע הפרסום שווה זהב. ובכן, לפעמים הוא אכן כזה, אבל זכות היוצר/ת להחליט על כך.

פתרונות

cc-vimeoהזכרתי קודם את רשיון השימוש Creative Commons. הוא קיים באופן גדל והולך ברחבי האינטרנט.
הבעיה המרכזית איתו היא היכולת לאתר בקלות תכנים שנושאים את הרשיון הזה. אמנם יש מנוע חיפוש ייעודי לתוכן כזה (CC Search), אבל מניסיון אישי, מדובר בחוויה מתסכלת: נניח לרגע שחפשתם מוסיקה לשימוש חפשי וחפשתם ב - SoundCloud. אין זה אומר (לפחות נכון לזמנים בהם חפשתי), שכל התוצאות יהיו כבר מסוננות על פי רשיון זה. את החיפוש תצטרכו להמשיך בעצמכם.

גוגל - לכו לחיפוש המתקדם, שם תחפשו תמונות תחת קטגוריית Creative Commons.
פליקר - כנ"ל.  אני אישית מוצא את החיפוש בפליקר היעיל מכולם.

וימאו - אתר הוידאו הפופולרי מציע חיפוש המותנה בפרמטר תנאי הרישיון באופן מובנה וזה מאוד נח. יתרון נוסף הוא, שוידאו בוימאו הוא בדרך כלל באיכות גבוהה ולכן ישנם יותר סיכויים שתוכלו להשתמש בו בסרט.

Posted in הפצה דיגיטלית

09ספטמבר

נגן html5 ליוטיוב

זהירות, פוסט לגיקים

נגן html5 ליוטיוב

יוטיוב, כמו רוב אתרי הוידאו באינטרנט, מפעיל בדפדפן שלכם נגן מבוסס פלאש. זה נוח יותר לשני הצדדים, ליוטיוב ולדפדפן שלכם. גם אתם נהנים בסופו של דבר מוידאו עם אפשרויות רבות, מאחר שפלאש היא מערכת שלתוכה ניתן להטמיע מגוון עצום, כמעט בלתי מוגבל למעשה, של אפשרויות בנוסף לנגינה הפשוטה (למשל שכבות אינטרקטיביות כהערות וקישורים ועוד).

מן הצד השני ניצבת שפת html5, שהפכה לסטנדרט ואחד החידושים שבה, הוא העובדה שוידאו הפך מתוסף חיצוני (המצריך התקנת פלאש) לחלק אינטגרלי מהשפה, בדיוק כמו טקסט.
כלומר, אם כדי להכניס טקסט, היה עליכם להכניס ב - html בגרסאות הקודמות תגיות <p>, אז ב - html5 תוכלו להכניס תגיות <video>, בדיוק באותה רמת פשטות הדרושה להכנסת טקסט.
קובץ הוידאו עצמו יכול להיות בפורמטים שונים, שחלקם המכריע אינו קשור לחברה כזו או אחרת (כלומר אינו קנייני כמו פלאש וידאו).

באנלוגיה לעולם הפיזי, להשתמש ב - html5 זה טרנדי כמו לגדל ירקות בגינה ביתית עירונית ולנסוע באופניים (לא חשמליים).  ובמילים אחרות: פלאש, המשול לנסיעה במכונית וקניה בסופר, זה נוח וסבבה לגמרי, אבל ירקות מהמרפסת (או html5) זה ממש Cool, מודרני ומעודכן. 

יוטיוב לשוחרי אקולוגיה

יוטיוב, הקשובים לצרכי מגדלי הירקות נטולי הריסוס (שהם תכל'ס ירקות עם חרקים, סליחה על אי התקינות הפוליטית), מאפשרים לכם לקבוע את נגן ה - html5 כברירת מחדל ביוטיוב שלכם.
כדי לעשות זאת, עליכם להיכנס לעמוד המתאים ולהגיש בקשה בשלושה עותקים לנגן html5 דיפולטי.

Posted in הפצה דיגיטלית

05ספטמבר

מחקר מענין על מימון המונים

על מחקרים אקדמיים, אג'נדה ומיגדר

מחקר מענין על מימון המונים

פרופסור אורלי שדה ערכה מחקר (עם דן מרום ואליסיה רוב) על מימון המונים מהיבט מגדרי וגילתה שנשים מצליחות במימון המונים, אבל בעיקר על ידי תמיכה מנשים אחרות ותוך היצמדות למיזמים בתחומים הנחשבים מסורתית לנשיים כמו בישול, מחול, כתיבה, אמנות וכדומה.
אמנם לא באופן אקדמי, אבל גם אני עוקב ארוכות אחרי פלטפורמות למימון המונים, לומד את הסטטיסטיקות שלהן, קורא ביקורות וגם חיברתי מאמר ארוך מאוד בנושא של מימון המונים בהקשר קולנוע. ולמה אני כותב את כל זה? כדי להדגיש שהדברים שאומר כאן באים ממידה מסוימת של סמכות ואינם לגמרי באוויר.


ראשית, למה מיגדר?

פרופסור שדה אומרת לכלכליסט שהפער המגדרי פשוט קפץ מבין הנתונים ולא הונח כנקודת מוצא למחקר: נשים מבקשות ומקבלות סכומים קטנים יותר, נשים אינן יזמיות טכנולוגיה, נשים תומכות בנשים ובגברים בעוד שגברים תומכים בגברים וכן הלאה. כנראה שעובדתית היא צודקת, אבל אני חושב שהיא פספסה את הסיפור האמיתי של קיקסטארטר והלכה למקום השבלוני של זעקת הקיפוח, גם אם אינה קשורה (והיא אינה קשורה במקרה הזה).

קישור למחקר המלא

אז איפה הסיפור האמיתי

הדבר הבולט שהבחנתי בו הוא הפער בין אלו שכבר יש להם מוניטין לאלו שאין להם, בלי קשר לשיוכם המגדרי.
הצלחות בקיקסטארטר לא באות סתם ככה משום מקום. המבקש צריך להיות עם קהל אוהדים (fan base) ובאופן טבעי, לאנשים שכבר עשו משהו בחיים להם ושהם ידוענים, לפחות בתחום שלהם, יש סיכוי הרבה יותר גדול.


הדבר השני שהמחקר מתעלם ממנו הוא מידת ההצלחה במונחים מוחלטים: אם יזמית ביקשה 2000$ כי פחדה לבקש יותר והצליחה, אז על פי המחקר היא הצליחה בדיוק כמו מי שביקש 25,000$ והצליח.

אבל זה לא נכון ! כי בהנחה שהתורמים הראשונים הם המעגל הקרוב אליך (חברים ומשפחה), הרבה יותר קל לגייס סכומים קטנים ולצאת עם תמונת ניצחון מדומה.
אתגר גיוס הקהל האמיתי הוא במספרים הגדולים, ביכולת להביא אנשים שאינך מכיר לתרום.
ושוב - בזה אין קשר לגברים מול נשים, אלא למסד האוהדים שיש או אין לך.
אני נדהם מהעובדה שהפרופסורית הנכבדה פספסה עובדה זו, שכבר עלו עליה מזמן ודברו עליה בלי סוף, נוכח התופעה על פיה ידוענים מגיעים משום מקום עם קפיינים ענקיים של מימון המונים וגוזלים את כבשת הרש של היזמים העצמאים הקטנים. עד כדי כך הגיעו הדברים, שישנה קריאה לידוענים להימנע מלהיכנס לקיקסטארטר כדי לא ליצור תחרות בלתי הוגנת (אני מדבר בעיקר על תחום האמנות, שם עיקר המחקר שלי).

המיגדר, אוי שוב המיגדר

נשים יוזמות פחות בתחומים טכנולוגיים. זה נכון באופן מכריע (83% מהיזמים בתחומים אלה הם גברים), אבל לגמרי לא קשור למימון המונים. מימון המונים לכל היותר משקף מגמה חד משמעית זו.
הנחת המחקר, על פיה נשים חוששות שמשקיעים יהססו אם יראו שהמיזם הטכנולוגי מנוהל על ידי אישה, היא לא פחות ממגוחכת. זאת אומרת, נשים הרי מלכתחילה נמצאות פחות בתחומים טכנולוגיים, אז הן לא יצנחו פתאום לתוך מימון המונים עם גיוס טכנולוגי כאשר הן לא נמצאות בתחום!

נכון, אפשר לפתוח שאלה לגבי חינוך טכנולוגי לנשים והאם הרתיעה של נשים מגישה לתחום נובעת מזה שגברים מבריחים אותן, או שזה פשוט באמת לא מענין אותן. אלא שהוויכוח הזה אינו נוגע כאמור לפלטפורמות מימון המונים אלא לתפיסה כלל חברתית. 

Posted in הפצה דיגיטלית

<<  1 [2