15ספטמבר

איך לא להפסיד במשפט תביעות יוצרים כמו סם שפיגל

סיפור מצער שיכול להימנע בקלות

איך לא להפסיד במשפט תביעות יוצרים כמו סם שפיגל

עו"ד קרן מרץ מספרת בכתבה ב - ynet על הפסד בבית המשפט לבית הספר סם שפיגל, בתביעה שהגיש נגדה צלם סטילס. מתברר שבית הספר שילב תמונה של יהודה עמיחי באתר בית הספר מבלי לקבל אישור מהצלם או לשלם לו תמלוגים.
קודם כל, הסיפור עצמו מענין ומאפשר להבהיר את הבלבול הכרוך בזכויות יוצרים.
שנית, אני מציג כאן פתרונות מעשיים לשימוש חוקי וחפשי לא רק בתמונות, אלא גם בוידאו (!).


מה קרה

סם שפיגל שילב תמונה של יהודה עמיחי, שצילם דן פורגס, באתר בית הספר. הצלם גילה את התמונה והגיש תביעה על סך 20,000 ש"ח נגד העמותה המנהלת את בית הספר. בית הספר טען להגנתו כי מעט מאוד אנשים נכנסו לעמוד, כי התמונה היתה קטנה ולא תפסה את מרביתו של העמוד מבחינת התוכן, כי הדבר לא נעשה למטרות רווח אלא שירות לציבור וכי לא נגרם נזק לצלם.
אני חושב שעל פניו, הטיעונים נשמעים הגיוניים למדי.
אולם מתברר שהחוק בישראל קובע כי הנפגע שזכויותיו נפגעו אינו צריך להוכיח שנגרם לו נזק. עצם הפרת הזכויות מזכה אותו בפיצוי. שיקול הדעת של השופט/ת (במקרה הזה - רשמת, שמעמדה כשל שופטת) הוא לגבי גבוה הסכום.
 הסכום שנפסק היה 4000 ש"ח ועוד 2000 ש"ח שכר טרחת עורך הדין. 
הסכום פחות מענין. מה שיותר משמעותי הוא להבהיר את המותר והאסור.
על פי התגובות לכתבה, אנשים לא מבינים היכן הבעיה. חלקם התרעמו על הצלם רודף הבצע (בעיניהם), חלקם כעסו על כך שלא הכיר תודה לסם שפיגל שבצעו עבורו פרסומת חינם, ועוד ועוד.

מה אומר החוק

יצירה מוגנת בזכויות יוצרים, אלא אם נכתב אחרת
לא, לא צריך לציין שכל הזכויות שמורות, לא צריך להוסיף את האות C עם עיגול, לא צריך לרשום אצל רשם זכויות או כל רגולטור אחר שהיצירה שלכם. היא של היוצר/ת כזכות טבעית.
רק ציון מפורש כמו Creative Commons יכול לאפשר שימוש בה בתנאים מגבילים, כמו מתן קרדיט, אי מיסחור ואיסור מכירתה לאנשים אחרים. ויש גם יצירות שהן נחלת הציבור באופן מוחלט (Public Domain), אבל זה נדיר יותר.

לא כל מה שבגוגל ניתן לשימוש באתר שלכם
נכון, זה ממש מבלבל. אם התמונה בגוגל חפשית, למה שאסור יהיה לשלב אותה באתר שלכם? במבט ראשון, זה מנוגד לאינטואיציה, אבל כשחושבים על זה טיפה, זה לא: היוצר קובע היכן ניתן להציג את היצירה שלו, גם בחינם. מותר להשית תנאים על מה שבחינם. חשבו על מתנה שהורים נותנים, החל מכסף לארטיק ועד מימון לדירה: מותר להציב תנאים לקבלתה.

פרסום חינם ליוצר אינו פוטר מקבלת אישור
זהו בכלל נימוק מקומם ומתנשא: גופים כמו תחנות רדיו וטלוויזיה משתמשים ברייטינג הגבוה שלהם כדי להצדיק שימוש בחינם, בתואנה שהם בכלל עושים טובה ליוצר/ת.
כיום החוק נגדם, אולם גם אני נתקל בלי סוף בדרישה לספק חומרים חינם תמורת קרדיט או בהגעה לאולפן לראיון תמורת תהילת הרגע. ענפים שלמים מתפרנסים מהדימוי השגוי כאילו מגע הפרסום שווה זהב. ובכן, לפעמים הוא אכן כזה, אבל זכות היוצר/ת להחליט על כך.

פתרונות

cc-vimeoהזכרתי קודם את רשיון השימוש Creative Commons. הוא קיים באופן גדל והולך ברחבי האינטרנט.
הבעיה המרכזית איתו היא היכולת לאתר בקלות תכנים שנושאים את הרשיון הזה. אמנם יש מנוע חיפוש ייעודי לתוכן כזה (CC Search), אבל מניסיון אישי, מדובר בחוויה מתסכלת: נניח לרגע שחפשתם מוסיקה לשימוש חפשי וחפשתם ב - SoundCloud. אין זה אומר (לפחות נכון לזמנים בהם חפשתי), שכל התוצאות יהיו כבר מסוננות על פי רשיון זה. את החיפוש תצטרכו להמשיך בעצמכם.

גוגל - לכו לחיפוש המתקדם, שם תחפשו תמונות תחת קטגוריית Creative Commons.
פליקר - כנ"ל.  אני אישית מוצא את החיפוש בפליקר היעיל מכולם.

וימאו - אתר הוידאו הפופולרי מציע חיפוש המותנה בפרמטר תנאי הרישיון באופן מובנה וזה מאוד נח. יתרון נוסף הוא, שוידאו בוימאו הוא בדרך כלל באיכות גבוהה ולכן ישנם יותר סיכויים שתוכלו להשתמש בו בסרט.

Posted in הפצה דיגיטלית

Leave a comment

You are commenting as guest.