בין שנים 2008-2009 לימדתי במכללת ספיר קורס סמסטריאלי בניו מדיה וקולנוע לתלמידי קולנוע. מאז 2010 אני גם מלמד בבית הספר לקולנוע מעלה קורס דומה, עם דגש על הפצה אינטרנטית ובניית מסד אוהדים.
ההשתנות המתמדת של הקורס מכריחה אותי לשנות את תוכנו לא רק מסמסטר לסמסטר אלא גם בתוך הסמסטר עצמו. הקורס מחולק לעיסוק בניו מדיה בהיבט ההפצה ובניית הקהל מצד אחד וקולנוע אינטרקטיבי מצד שני. זהו תחום קשה לפיצוח וזה בדיוק מה שמאתגר בו. לא די להכיר את הטכנולוגיות החדשות, כמו למשל מציאות מדומה או רבודה, אלא עלינו להקדיש זמן לנסיונות להפיק מהן תוצרים בעלי משמעות אמנותית. אני מודה שלא תמיד אנחנו מצליחים.
תחום הפהצה האינטרנטית לעומת זאת, מתפתח ללא הספקה וההישגים נראים בשטח. מי שמיישמים את הנלמד בקורס מגיעים לתוצאות חד משמעיות, בין אם על ידי גיוס מימון להפקה או על ידי בניית קהל שיסייע בהפצת הסרט המוכן. תחום השקעת ההמונים, שקיבל דחיפה לאחרונה הודות לחקיקה בתחום (גם בישראל), מצליח לראשונה לשבור את ההגמוניה הקדושה של ערוץ + קולנוע, הגמוניה שתחלואיה רבים מספור.

הרציתי ואני מרצה על התחום כמרצה אורח באוניברסיטה הפתוחה, במכללת תל  חי, בקמרה אובסקורה, במינשר, בכנסים שונים כמו זה של איגוד הבמאים, פסטיבל הסטודנטים בתל אביב או כנס DLD. הרציתי לתלמידי תיכון על ניו מדיה ולגמלאים המריצים ערוץ טלווזייה קהילתית. עוד לא הרציתי מול קהל של לוטרות או לוויתנים כחולים, אבל בהחלט קבלתי פניה לעשות זאת ואני שוקל (מעל 80 ק"ג).

לאחרונה אני עוסק יותר בתרבות דיגיטלית בכלל ובהשפעתה החברתית עלינו. בהקשר זה הנחיתי פאנל בכנס של עובדי רווחה בחיפה, שעסק בהיערכות העובדים הסוציאליים לזירה האינטרנטית, בעיקר בתחום בריונות רשת ואיתור הנוטים להתאבדות. הנושא מתורגם להרצאות בנושא בריונות רשת, פרטיות וכן שאלות כמו האם האינטרנט הופך את כולנו לשונאי חברה, בטטות כורסה ובעלי הפרעות קשב וריכוז (התשובה המפתיעה בהרצאות).

כמעט במקרה, נולדה גם הרצאה מוצלחת במיוחד על בטיחות ברשת, לתלמידי תיכון, אבל לא רק. לא תמצאו שם כמעט עיסוק בבריונות רשת או פדופילים ורק מעט שיימינג. קודם כל, כי כולם מדברים על זה ואין לי הרבה מה לחדש. שנית, כי מה שחשוב באמת הוא האופן בו כמעט כולנו מוותרים מבלי משים על הפרטיות שלנו ואפילו לא מבינים איזה נגרם לנו ולאנשים הקרובים והיקרים לנו עקב כך.
אז בלי הפחדות מיותרות, אני פשוט מדגים ומסביר את הענין.

בשנת 2015 פיתחתי, בשיתוף עם התכנת מיכאל שונרוק, מנוע המלצות לסרטים, המבוסס למידה חישובית (תת תחום של בינה מלאכותית). בינה מלאכותית היא תחום לוהט וכמו בכל אופנה, השמועות לגביו לא תמיד מציאותיות. כדי להוריד את הדברים לקרקע המציאות, בניתי הרצאה המיועדת לקהל הרחב. היא מסבירה את הקסם מצד אחד של הבינה המלאכותית, אך גם מפוצצת את בלון השמועות הטוען שהרובוטים יחליפו אותנו תוך שנים ספורות. כמי שהכשרתו המקורית היא מדעים קוגנטיביים ובלשנות, אני משתמש בדוגמאות של שפה כדי להדגים את המקוות בהם הרובוט נופל שוב ושוב ומתקשה להבין דברים שבני אדם מבינים ללא כל מאמץ. כאן תוכלו לקרוא מאמר מורחב על הנושא שכתבתי בבלוג הספריה הדיגיטלית.

כנס ניו מדיה, 2014. עם רותם לווים ואריק ברנשטיין

הרצאה לאיגוד הבמאים על מימון המונים