העמוד הזה משתנה אחת למספר שנים, מה שמעיד ככל הנראה על תזזיתיות בלתי פוסקת ורצון להכיר תחומים חדשים (ניסוח מנומס ל"שטחיות"?). אולי זו הסיבה שהילדים שלי מגמגמים באי ביטחון כאשר הם מתבקשים להסביר מה אבא עושה.
כיום אני עוסק בטכנולוגיה, בהקשר של סרטים באינטרנט: וי.או.די, מודלים של הפצה דיגיטלית, בניית פלטפורמות מתמחות, מונטיזציה של סרטים, קידום יוצרות ויוצרים ופתרונות למוסדות קולנוע מתמחים.  אני עובד עם צוות נפלא של אנשים חכמים ומסורים מאוד ממספר מדינות בעולם. 

'פיתוח פלטפורמות מתחמחות' נשמע ערטילאי, אז אסביר: מובי דיסקברי, וי.או.די של סרטי איכות, המיועד לספריות ציבוריות, אוניברסיטאות ומכללות. יש בו מערכת פנימית משוכללת שמחשבת תמורה ליוצרות ויוצרים באופן אוטומטי ועל כך (בין השאר) גאוונתנו. 
מערכת QuickRights היא תוכנה שעוזרת למפיצי סרטים לנהל את מערך ההפצה שלהם. אחד האתגרים הגדולים בהפצה הוא ניהול הזמינויות: לדעת איסה סרט זמין באיזו מדינה, לכמה זמן והאם בבלעדיות. שליטה בכל הפרמטרים האלו ובשילובים ביניהם היא קריטית כאשר מנהלים משא ומתן, כי צריך לספק תשובות למי שמתענין בסרט ורוצה לדעת אם הוא יכול לרכוש זכויות עבורו. מערכת קוויק רייטס מאפשרת למפיץ שליטה ופרטיות, זאת בניגוד לשווקים מקוונים לסרטים, שפרחו לאחרונה כפטריות אחרי המגפה. השווקים האלה מציגים לראווה את הסחורה של המפיץ-ה ולךא מאפשרים לנהל עיסקה דיסקרטית באמת, ענין שהוא קריטי עבור מפיצים רבים. קוויק רייטס לעומת זאת משאירה הכל בידי המפיץ ולא נכנסת לקרביים של העסק שלו.
מערכת Movies Everywhere לוקחת את הקרנות האון ליין השגרתיות בפסטיבלים והופכת אותן לאירועים של ממש, על ידי שימוש באלמנטים אינטרקטיביים כמו מפגש יותר בעמוד ההקרנה, אפשרות להצבת שאלות בצ'אט, שליחת הודעות לצופים תוך כדי הקרנה, שילוב שידור ישיר ועוד. פרט לכך, היא דואגת לשמירה הדוקה על זכויות יוצרים (כי מדובר בדרך כלל על סרטים חדשים), מאפשרת חסימה גאוגרפית עד רמת העיר הבודדת ועוד דברים טובים.      

במשך מספר שנים פיתחתי מנוע המלצות לסרטים מסוג אחר: בדרך כלל מנועי המלצות מתרכזים במה שמתחשק לכם לראות. אנחנו פיתחנו מנוע שיודע להתאים לכם את הסרט שמתאים לנושא ההרצאה, תכנית הלימודים, הסילבוס או המצגת שלכם. המנוע התבסס על ניתוח שפה טבעית (NLP) בלמידה חישובית (Machine Learning), הידועה גם בכינוי העממי בינה מלאכותית (AI). האמת היא, שזאת לא בינה ולא שום דבר אינטיליגנטי, לא מגרד אפילו את הישות הערטיאלית המכונה מודעות או בחירה חופשית, אלא מחשב עם מערכת קירור טובה, שמאתר דפוסים על בסיס סטטיסטי. אבל נחמד ליהנות מההילה.

זו היתה תקופה מאושרת ויצירתית (בעצם, גם עכשיו זו תקופה מאושרת ויצירתית), אבל חסרת בסיס כלכלי. עוד לא מצאתי את בן התמותה שישלם על המלצות כאלה. כולם מסתפקים בלשאול חברים על המלצות לסרטים ("הי מוחכוורת, מישהו מכיר סרט שמתאים לשיעור על אמנות בשואה???")או פשוט מחפשים ביוטיוב ומקבלים את תוצאות הזבל שלהם. 
דבר אחד טוב קרה והוא שעל הדרך, כדי בעצמי להבין טוב יותר מה אני עושה, כתבתי כמה מאמרים, שאני מאוד גאה בהם. למשל זה שעוסק בדרך בה מחשבים מבינים שפה אנושית או זה, שעוסק בדרך בה למידה חישובית מייצרת המלצה.

עסקתי בקולנוע, בעיקר תיעודי, באופן אינטנסיבי מאז 1995 ועד 2016. למדתי את התחום בפריז ואחרי שובי לארץ התמחיתי בעריכה. עבדתי כעורך עצמאי וגם הקמתי אולפן עריכה בשם סינמה בתל אביב, שהיה קיים עשר שנים.

אחרי מספר שנים נכנסתי לתחום ההפקה והבימוי. בין השנים 2001-2004 הפקתי שלושה סרטים לנשיונל ג'יאוגרפיק הבינלאומי. פרט להם הפקתי, ערכתי וביימתי באזור 30 סרטי תעודה לערוצים ישראלים.

ב - 2002 הקמתי את אתר האינטרנט הראשון שלי ובהדרגה העברתי את מגוריי לאינטרנט. זה התחיל ממברשת שיניים והישארות ללילה על הספה בסלון והפך לשבועת אמונים הדדית לנצח. ב - 2007 התחלתי לדבר בקול רם על החיבור בין קולנוע לאינטרנט, אחר כך הרציתי על כך רבות עד שהפכתי צרוד ומאחר שרק מעטים רצו להקשיב, הפסקתי.
תחום הקולנוע בישראל לוקה בשמקרנתו והפניית עורף למדיה הדיגיטלית, או שסבור שדיגיטל מתמצה בהעלאת תכנים או פרסום פוסטים מצחיקים ושנונים ברשתות חברתיות.
אז לא. מדיה דיגיטלית היא אמצעי הבעה אמנותי וסיפורי, המפוספס בישראל, לפחות עלידי אנשי קולנוע.
מדי פעם, מקדיש פסטיבל כזה או אחר מסגרת קטנטנה ובלתי מחייבת לניו מדיה. זה נתפס כמגרש משחקים נסיוני של אנשים מוזרים. לעולם לא יהיה במקום מרכזי והדיבורים על הפיכת הענין לאמיתי, למשל על ידי הקמת קרן תמיכה, לא עולים בכלל. בממוצע, מחצית מההרצאות שלי הוקדשו למלחמה בהתנגדויות של השומעים לגבי ניו מדיה. השמרנות מפתיעה אותי במיוחד כשהיא באה מאנשים הצעירים ממני ב - 30 שנה. 

בינתיים, הפער בינינו לבין מדינות העולם מתרחב ואנחנו נשארים מאחור, רק בשל הטענה הישראלית המתנשאת והנבובה על פיה הקולנוע היה וימשיך להיות אותו דבר בדיוק ולא ישתנה לעולם, אפילו לא במילימטר. את מחאתי המנומקת על העוורון הזה תוכלו לקרוא על כך עוד במאמר באתר זה: לאן הולכים לימודי הקולנוע בישראל.

ב - 2008 כתבתי ספר עלילתי בשם ימי מילואים. הספר הוא למעשה דיון על מהות הישראליות, אבל המעטים שקראו אותו חשבו שמדובר בספר על צבא. טעיתם ,אבל זו אחריותי.

במשך 10 שנים חברתי פעם בשנתיים מדריך הסוקר פסטיבלים וקרנות קולנוע ברחבי העולם בשם מדריך קופרו. כתובות, טלפונים ושאר פרטים טכניים היו החלק הקטן בו: החלק המשמעותי יותר היה אנליזה ומבט פנימי על אופיים של הפסטיבלים והקרנות, באופן שמאפשר ליוצרים ישראלים להיערך נכון יותר להגשה לאותם גופים.
מדריך קופרו החל ב - 2003 כחוברת צנומה שנכתבה בחפזון לפני עוד שירות מילואים בעזה (היה לי דחף לסיים דברים לפני מילואים, כי תמיד הייתי משוכנע שזהו, הפעם אמות) והלך ותפח עם השנים למימדי ספר של מאות עמודים. את המדריך הוציאה לאור עמותת קופרו והוא נתמך על ידי קרן רבינוביץ' ומשרד החוץ.

ב - 2012 הקמתי פלטפורמה להפצה דיגיטלית של סרטים. כמו כולם, גם אני התקשיתי להאמין שישנו קהל המוכן לשלם על סרטים עצמאים, אבל מתברר שבהחלט ישנם אנשים כאלה. מהר מאוד הבנתי שהמפתח להפצה כזו הוא היכולת לאתר את הקהל שלך ולהגיע אליו. נכון, אפשר לשבת כל היום על פייסבוק ורשתות חברתיות אחרות, אבל זה מטורף לעשות זאת עבור כל סרט וסרט לחוד. דרוש פתרון אלגוריתמי לבעיה. כך נולד Movie Discovery, מנוע המלצות מבוסס בינה מלאכותית, שמסייע למרצות ומרצים למצוא את הסרט או קטע הוידאו שיסייע להם להעיף את ההרצאה למעלה. הוא כאמור בהקפאה של מינוס 70 עכשיוף יחד עם כמה חיסונים. מחכה לצאת לאוויר העולם.

יצרתי לא מעט סרטי תדמית. עבדתי הרבה עם המכון הישראלי לדמוקרטיה. עבורם גם יצרתי סרט אינטרקטיבי בפלטפורמת אינטרלוד, שהפכה לאקו. זה היה ניסוי מענין ואני חושב שראשון מסוגו. זהו סרט תדמית עם נושא אקדמי (תוכן שיווקי). האתגר היה בהעברת הנושא המרוחק והמופשט בצורה קלה לעיכול ועם זאת מדויקת עובדתית.
סרטים אינטרקטיביים הם עולם מענין ובלתי מנוצל, עבור כל הז׳אנרים האודיו-ויזואליים. הם הרבה יותר משוכללים ומעודנים מספרי Choose Your Own Adventure שהיו נפוצים בשנות ה - 70 וה - 80 והוציאו שם רע לאינטרקטיביות. קראו עוד על תחום הסרטים האינטרקטיביים והתרומה שלהם למעורבות הקהל/לקוח כאן.

פרט לזה, למדתי מדעים קוגניטיביים, סוציולוגיה ומדע המדינה. אין לי אף תואר, למדתי לרוחב. אוטו-דידאקט, אוהב טכנולוגיה וגרפומן.

הסרט האחרון שלי עסק בזוגות דתיים חילונים: עד שאלוהים יפריד בינינו. דברו איתי אם תרצו לראות אותו. בעצם לא.