articles-header


 

לאן הולכים לימודי הקולנוע בישראל

כנראה שאינם הולכים לשום מקום וזוהי הבשורה המצערת

film-studies-israel-1

לימודי קולנוע בישראל כיום אינם שונים בהרבה מאלו שהיו לפני עשר, עשרים, שלושים ואף ארבעים שנה.
אמת, כל בתי הספר לקולנוע עברו לצילום ועריכה דיגיטליים. אגב, גם שינוי זה התרחש באיחור שערורייתי, שחטא לסטודנטים, שנאלצו להגיע לא מוכנים לשוק וללמוד להפעיל ציוד זה בעצמם.
אבל היום הכל דיגיטלי. אז מה? זהו רק הקצה העליון של הקרחון, תרתי משמע, שכן לימודי הקולנוע קפאו על שמריהם.

חשוב לי לומר שאינני חסיד של שינוי בכל מחיר ואני לא רואה בהיצמדות למסורת דבר רע בהכרח. אדרבא, כל מקרה לגופו.

מימון המונים להפקת סרטים

מחקר מקיף, הכולל מקרי בוחן והמלצות לפעולה

roller-funkרק לאחרונה יחסית תורגם הביטוי Crowd Funding לעברית. האיחור מעיד על הטמעה באיחור של מגמה, שכבשה את העולם דובר האנגלית. ללא ספק, הספקנות הישראלית אחראית לכך. אבל כל זה מאחורינו. מימון המונים נחשב כיום דרך מקובלת למימון סרטים ואפילו מועדף, במקום מסלול קרנות הקולנוע הארוך ולעיתים משפיל (יש יאמרו גם לא הוגן). לפני שנצלול פנימה, קווים לדמותה של התופעה:

הביטוי Crowd Funding הוטבע על ידי מייקל סאליבן לראשונה ב-2006, אך פרויקט המימון הראשון באמצעות האינטרנט התבצע כנראה כבר ב-1997 עבור להקת Marillion. ב-2003 הוקם ArtistShare, המיועד בעיקר למוסיקאים, וב-2004, פראני ארמסטרונג התחילה לגייס מימון לסרט התיעודי המפורסם The Age of Stupid - פרויקט מימון שנמשך עד 2009. במהלכו גויסו 1.5 מיליון ליש"ט וצפו בו בסביבות 62 מליון בני אדם.




למאמר זה מספר מטרות:

* לעשות סדר בכל הנוגע להגדרת מימון מהציבור והחוקים הנהוגים בו, תוך סקירת הכלים הקיימים כיום בשוק עבור תחום הקולנוע, היוזמות החברתיות והאמנות.
* להמליץ מתי כדאי לפנות לנתיב זה, תוך ראיית הסיכויים והסיכונים הכרוכים בכך.
* לסקור מספר מקרי מבחן מוצלחים, ישראליים ובינלאומיים, ולנסות לנתח את הסיבות להצלחה.
* ליצור רשימת המלצות לפעולה שיטתית (Best Practices), שתגדיל את הסיכויים שלכם להצלחה בגיוס מימון מהציבור.

חלונות הפצה - עוד מוסד מיושן

לחסל עוד פרה קדושה

jessica-macnameeחלונות הפצה (Distribution Windows) הוא כינוי לשיטת ההפצה המסורתית המדורגת. העיקרון של שיטה זו היא שכדי להפק רווח מקסימלי מכל סרט, יש לקבוע דירוג בזמנים עבור כל פלטפורמת הפצה (בתי קולנוע, טלוויזיה, ספריות וידאו וכו'). השיטה התבססה והעמיקה ובמשך השנים וקבלה מעמד דומיננטי, עד כדי עיגונה בחקיקה בכמה מדינות.
אך בשנים האחרונות, עקב השפעת האינטרנט, מחלחל באטיות מודל ה-Day and Date, על פיו ההפצה מתבצעת בו זמנית בכל הפלטפורמות.

- איזו שיטה מתאימה יותר לסרט שלכם?
- אילו ברירות יש לכם בכלל?
- לאן הולך השוק?

על שאלות אלו ינסה המאמר לענות.