האתר כמעט לא פעיל. העמוד הזה עודכן ב - 2025

העמוד הזה משתנה אחת למספר שנים, מה שמעיד ככל הנראה על תזזיתיות בלתי פוסקת ורצון להכיר תחומים חדשים (ניסוח מנומס ל"שטחיות"?). אולי זו הסיבה שהילדים שלי מגמגמים באי ביטחון כאשר הם מתבקשים להסביר מה אבא עושה.
כיום אני עוסק בטכנולוגיה, בהקשר של סרטים באינטרנט: וי.או.די, מודלים של הפצה דיגיטלית, בניית פלטפורמות מתמחות, מונטיזציה של סרטים, קידום יוצרות ויוצרים ופתרונות למוסדות קולנוע מתמחים.  

'פיתוח פלטפורמות מתחמחות' נשמע ערטילאי (נו, אז תגיד שאתה מובטל), אז אסביר: מובי דיסקברי, וי.או.די של סרטי איכות, המיועד לספריות ציבוריות, אוניברסיטאות ומכללות. יש בו מערכת פנימית משוכללת שמחשבת תמורה ליוצרות ויוצרים באופן אוטומטי ועל כך (בין השאר) גאוונתנו. 
מערכת QuickRights היא תוכנה שעוזרת למפיצי סרטים לנהל את מערך ההפצה שלהם. אחד האתגרים הגדולים בהפצה הוא ניהול הזמינויות: לדעת איסה סרט זמין באיזו מדינה, לכמה זמן והאם בבלעדיות. שליטה בכל הפרמטרים האלו ובשילובים ביניהם היא קריטית כאשר מנהלים משא ומתן, כי צריך לספק תשובות למי שמתענין בסרט ורוצה לדעת אם הוא יכול לרכוש זכויות עבורו. מערכת קוויק רייטס מאפשרת למפיץ שליטה ופרטיות, זאת בניגוד לשווקים מקוונים לסרטים, שפרחו לאחרונה כפטריות אחרי המגפה. השווקים האלה מציגים לראווה את הסחורה של המפיץ-ה ולךא מאפשרים לנהל עיסקה דיסקרטית באמת, ענין שהוא קריטי עבור מפיצים רבים. קוויק רייטס לעומת זאת משאירה הכל בידי המפיץ ולא נכנסת לקרביים של העסק שלו.
מערכת Communicada לוקחת את הקרנות האון ליין השגרתיות בפסטיבלים והופכת אותן לאירועים של ממש, על ידי שימוש באלמנטים אינטרקטיביים כמו מפגש יוצר-ת בעמוד ההקרנה, אפשרות להצבת שאלות בצ'אט, שליחת הודעות לצופים תוך כדי הקרנה, שילוב שידור ישיר ועוד. פרט לכך, היא דואגת לשמירה הדוקה על זכויות יוצרים (כי מדובר בדרך כלל על סרטים חדשים), מאפשרת חסימה גיאוגרפית עד רמת העיר הבודדת ועוד דברים טובים.      

מחייה כיום רעיון ישן של הקמת מנוע המלצות לסרטים עבור מרצים-ות בשם Klipnote. העקרון הוא פשוט: רוב מנועי ההמלצות ממליצים לכם על סרט לפי טעם ומצב רוח. אבל כאשר תחפשו סרט שמתאים להרצאה, שיעור או מצגת, תצטרכו את הסרט המדויק שירים את ההרצאה וימחיש את הנושא. זו מטרת המנוע שאנחנו יוצרים. ההמלצות הן על סרטים מתוך הקטלוג שלנו. אך מדובר בקוד פתוח וכל גוך או אדם יכול לקחת את הקוד ולהסים את הסרטים בקטלוג שלו ועל הדרך לכוון אתמנוע ההמלצות על פי המשקלים שנראים לו או לה נכונים יותר.
הבנייה של המנוע החזירה אותי לימי הבלשנות העליזים, בהם למדנו על רשתות נוירונים ומודלים של שפה, בלי לדעת שיום אחד כל זה יתפוצץ ויהפוך ל - AI שאנחנו מכירים היום.
העיסוק בלמידה חישובית (AI) הפך מאז מעשי, אבל אם תרצו לקבל רקע תיאורטי לבסיס שמאחורי איך מחשבים מבינים שפה אנושית, קראו את המאמר שבקישור.

עסקתי בקולנוע, בעיקר תיעודי, באופן אינטנסיבי מאז 1995 ועד 2016. למדתי את התחום בפריז ואחרי שובי לארץ התמחיתי בעריכה. עבדתי כעורך עצמאי וגם הקמתי אולפן עריכה בשם סינמה בתל אביב, שהיה קיים עשר שנים.

אחרי מספר שנים נכנסתי לתחום ההפקה והבימוי. בין השנים 2001-2004 הפקתי שלושה סרטים לנשיונל ג'יאוגרפיק הבינלאומי. פרט להם הפקתי, ערכתי וביימתי באזור 30 סרטי תעודה לערוצים ישראלים.

ב - 2002 הקמתי את אתר האינטרנט הראשון שלי ובהדרגה העברתי את מגוריי לאינטרנט. זה התחיל ממברשת שיניים והישארות ללילה על הספה בסלון והפך לשבועת אמונים הדדית לנצח. ב - 2007 התחלתי לדבר בקול רם על החיבור בין קולנוע לאינטרנט, אחר כך הרציתי על כך רבות עד שהפכתי צרוד ומאחר שרק מעטים רצו להקשיב, הפסקתי.

ב - 2008 כתבתי ספר עלילתי בשם ימי מילואים. הספר הוא למעשה דיון על מהות הישראליות, אבל המעטים שקראו אותו חשבו שמדובר בספר על צבא. טעיתם ,אבל זו אשמתי ואחריותי.

במשך 10 שנים חברתי פעם בשנתיים מדריך הסוקר פסטיבלים וקרנות קולנוע ברחבי העולם בשם מדריך קופרו. כתובות, טלפונים ושאר פרטים טכניים היו החלק הקטן בו: החלק המשמעותי יותר היה אנליזה ומבט פנימי על אופיים של הפסטיבלים והקרנות, באופן שמאפשר ליוצרים ישראלים להיערך נכון יותר להגשה לאותם גופים.
מדריך קופרו החל ב - 2003 כחוברת צנומה שנכתבה בחפזון לפני עוד שירות מילואים בעזה (היה לי דחף לסיים דברים לפני מילואים, כי תמיד הייתי משוכנע שזהו, הפעם אמות) והלך ותפח עם השנים למימדי ספר של מאות עמודים. את המדריך הוציאה לאור עמותת קופרו והוא נתמך על ידי קרן רבינוביץ' ומשרד החוץ.

ב - 2012 הקמתי פלטפורמה להפצה דיגיטלית של סרטים. כמו כולם, גם אני התקשיתי להאמין שישנו קהל המוכן לשלם על סרטים עצמאים, אבל מתברר שבהחלט ישנם אנשים כאלה. מהר מאוד הבנתי שהמפתח להפצה כזו הוא היכולת לאתר את הקהל שלך ולהגיע אליו. נכון, אפשר לשבת כל היום על פייסבוק ורשתות חברתיות אחרות, אבל זה מטורף לעשות זאת עבור כל סרט וסרט לחוד.

פרט לזה, למדתי מדעים קוגניטיביים, סוציולוגיה ומדע המדינה. אין לי אף תואר, למדתי לרוחב. אוטו-דידאקט, אוהב טכנולוגיה וגרפומן.

הסרט האחרון שלי עסק בזוגות דתיים חילונים: עד שאלוהים יפריד בינינו. דברו איתי אם תרצו לראות אותו. בעצם לא.